הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט ס״ד

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט ס״ד
1 נפקד שרצה לעכב בחובו שטרות הפקדון. ובו סעיף אחד: מי שהפקידו בידו שטרות ומת המפקיד וטוען הנפקד מחיים תפסתי אותם למשכון בשביל חוב שיש לי על המפקיד דאלו לגבותם לא היה מועיל בלא כתיבה אם יש עדים שתבעם ממנו מחיים ולא רצה להחזירם לו אז הויא תפיסה ואי לא לא ומיירי שיש עדים שהפקידם בידו וגם יש עדים שראום עתה בידו שאם לא כן היה נאמן במגו דנאנסו או לא היו דברים מעולם וכל זה לדינא דגמרא אבל למאי דתקון רבנן שגובין מטלטלי דיתמי גובין משטרותיהם אפי' לא תפס מחיים: הגה ואע"פ שאין לו מיגו ואינו יכול לומר לקוחין הם בידי מ"מ אם תפסם מחיים יוכל לומר למשכון תפסתים תוס' והרא"ש פ' הכותב דלא כיש מי שאומר דלא יוכל לומר למשכון תפסתים אלא בידוע שהיה חייב לו מאחר שאין לו מגו ב"י בשם הרשב"א:
פירוש הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט ס״ד
1 נה"מ ס"ק ב' בסה"ד וכיון ששיעבד לו מטלטלי. נ"ב תמה אני הא אותן מטלטלין שגבו היורשים לא מחשבו כאלו היה ביד אביהם. דאין רמז דבר שהיה לאביהם על הלוה שיעבוד מטלטלין אג"ק והוי כמאן דזבין יתמי אותן המטלטלין. כן מבואר להמעיין בפרק כ"ש דף ל"א ע"א ובתוספת שם ד"ה משעבד כ' וכמ"ש הש"ך סי' פ"ה ס"ק כ"ג ויעו"ש בביאור המחבר הזה:
2 נה"מ ס"ק ג' ותפיסה לא מיקרי רק כשתבעו. נ"ב הא דלא מיקרי תפיסה רק כשתובעו אינו רק נגד מי שמסר לו השטר בפקדון דכ"ז שאינו תובע חזרת פקדונו הוי כמונח ברשותו בכ"מ שהוא ואין על הנפקד שם תופס דידו ורשותו כידו ורשותו של המפקיד. אבל כשתובעו והלה סירב מלהחזיר מאז אינו כאלו עודנו מונח ברשות המפקיד לכך שמיה תפיס' וביותר מקרי תפיסה גבי לוה דלוה. דהא אותו לא הפקידו כלל ושם פקדון מחמת הלו' הראשון שהפקידו ג"כ כאלו אינו מעת תבע והלה סירב מליתן לו: